Devarim 33
Vezote haberakhah
Cheni
וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה
וּלְלֵוִ֣י אָמַ֔ר תֻּמֶּ֥יךָ וְאוּרֶ֖יךָ לְאִ֣ישׁ חֲסִידֶ֑ךָ אֲשֶׁ֤ר נִסִּיתוֹ֙ בְּמַסָּ֔ה תְּרִיבֵ֖הוּ עַל־מֵ֥י מְרִיבָֽה:
8
Traduction
Sur Lévi, il s’exprima ainsi : "Tes toummîm et tes ourîm à l’homme qui t’est dévoué ; que tu as éprouvé à Massa, gourmandé pour les eaux de Meriba ;
Rachi non traduit
וּלְלֵוִי אָמַר. וְעַל לֵוִי אָמַר:
תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ. כְּלַפֵּי שְׁכִינָה הוּא מְדַבֵּר:
אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה. שֶׁלֹּא נִתְלוֹנְנוּ עִם שְׁאָר הַמַּלִּינִים:
תְּרִיבֵהוּ וגו'. כְּתַרְגּוּמוֹ. דָּבָר אַחֵר תְּרִיבֵהוּ עַל מֵי מְרִיבָה, נִסְתַּקַּפְתָּ לוֹ לָבֹא בַּעֲלִילָה, אִם מֹשֶׁה אָמַר שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים, אַהֲרֹן וּמִרְיָם מֶה עָשׂוּ? (סִפְרִי):
Onkelos non traduit
וּלְלֵוִי אֲמַר תּוּמַיָא וְאוּרַיָא אַלְבֶּשְׁתָּא לִגְבַר דְאִשְׁתְּכַח חֲסִידָא קֳדָמָךְ דִי נַסִיתוֹהִי בְּנִסֵתָא וַהֲוָה שְׁלִים בְּחַנְתּוֹהִי עַל מֵי מַצוּתָא וְאִשְׁתְּכַח מְהֵימָן:
Targ. Yonathan non traduit
וּלְשֵׁיבַט לֵוִי בְּרִיךְ משֶׁה נְבִיָא וַאֲמַר תּוּמַיָא וְאוּרַיָא אַלְבֵּישְׁתָּא לְאַהֲרֹן גְבַר דְאִשְׁתַּכַּח חָסִיד קֳדָמָךְ דִנְסֵית יָתֵיהּ בְּנִיסְתָא וַהֲוָה שְׁלִים בְּדַקְתֵּיהּ בְּמוֹי מַצוֹת רְקָם וְאִשְׁתַּכַּח מְהֵימָן:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(ג) מדאמר תמיך ואוריך וזה בודאי כלפי שכינה אמר וכמו שפירש''י וא''כ ע''כ צ''ל שלא עם לוי היה מדבר אלא על לוי: (ד) תריבהו כתרגומו בחנתוהי על מי מצותא ואשתכח מהימן פי' ע''י המריבה שהריבות אותו על מי מריבה בחנת לבו ונמצא נאמן. הרא''ם: (ה) מה שכתב לבא בעלילה הוא פי' על נסתקפת דהוא מל' עלילה כדפירש''י לעיל בפ' מקן בפסוק ולהתגולל עלינו ע''ש: (ו) כלומר ונקנסה עליו מיתה בשביל זה ושלא יכנס לארץ אהרן ומרים מה חטאו ולמה נקנסה עליהם מיתה ושלא יכנסו לארץ וגם זה שבח לשבט לוי. והוצרך לטעם ד''א כי לטעם ראשון קשה דהא לא נמצא מהימן דהא מכל כעס בא לידי טעות וכעס במקום שלא היה לו לכעוס ל''פ ד''א וכו' ולפי' של ד''א קשה וכי אהרן ומרים היו שניהם שקולים כנגד כל שבט לוי עד שאמר עליהם הקרא תריבהו וגומר דמשמעותו של קרא הוא דקאי אכל שבט לוי ל''פ גם טעם ראשון שכל השבט היו נאמנים חוץ ממשה שחטא:
Sforno non traduit
תומיך ואוריך לאיש חסידך. הנה חתומים וגם האורים נתתם לאהרן שהיה איש וראש לשבט החסיד שהוא שבט לוי. ובזה התבאר שהיה מדבר ברוח הקדש ושכינה שורה עליו כאמרם ז''ל כל כהן שמדבר ברוח הקדש ושכינה שורה עליו נשאלים בו באורים ותומים: אשר נסיתו במסה. בכל מסה שנסו ישראל את האל ית' כאמרו וינסו אותי זה עשר פעמים לא נסוהו שבט לוי ולכן לא נגזרה עליהם גזירת מרגלים: תריבהו על מי מריבה. שהפחדת את שני ראשיו שהם משה ואהרן בסבת מי מריבה:
Ibn Ezra non traduit
וללוי אמר. בעבור לוי אמר לשם כמו אמרי לי אחי הוא: לאיש חסידך. לאיש שהוא חסידך: אשר נסיתו במסה. שם כמו בנסיון והטעם שהיה חסיד ולא נמצא בו דופי חוץ מדבר מריבה שכבר הענשתו עליו גם זה יחזיק פירושי בדבר העגל כי לכבוד השם עשהו: וטעם תומיך ואוריך. שיהיו תמיד לו ולזרעו:
Kli Yakar non traduit
וללוי אמר תומיך ואוריך לאיש חסידך וגו'. לפי שיעקב קללו ואמר ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה (בראשית מט.ז). ואולי מאותה קללה נכשל משה בכעסו באמרו שמעו נא המורים (במדבר כ.ז). ע''כ אמר משה שדברי יעקב נתאמתו כבר אצלו והלואי שלא תהיה עוד כזאת בשבט לוי לפי שהם מורים הוראה בישראל וכל כעס מביא לידי טעות, ע''כ התפלל משה ואמר ללוי תומיך ואוריך לאיש חסידך, שתאיר לו הדרך שלא יכשל עוד בכעסו וא''ת ומה אעשה לדברי אבא ישראל סבא שקלל אפם, ע''ז אמר אשר נסיתו במסה וגו', כי שם כבר נתקיימה קללתו ומעתה תכלה השנה וקללותיה ומה שקרה למשה יהיה כפרה על כל השבט כי די בזה כשנתקיימו דברי הזקן ושוב לא תקראנה כאלה עוד יען כי אותו שבט מורה הוראה בישראל.
Or Ha'Hayim non traduit
וללוי אמר תמיך וגו'. פירוש יתקיים בידו דבר זה ולזרעו אחריו כהונת עולם:
אשר נסיתו במסה. פירוש לפי שיעקב אמר על לוי בשיתוף עם שמעון כלי חמס וגו' ארור אפם כי עז וגו' (בראשית מט ה ז), לזה אמר כי לוי נתנסה שאינו בעל אף ועברה שנתנסה במסה, פירוש לא שנסהו ה', אלא שראה בו נסיון, שכל שבטי ישראל ניסו ה' דכתיב (שמות יז ז) ועל נסותם את ה', ולא כן לוי הא למדת ששכך רוגזם:
Ramban non traduit
וללוי אמר. על לוי אמר לשון רש''י (ס''א ר''א וכן) דעת המפרשים והוא כלשון אמרי לי אחי הוא (בראשית ב יג) וישאלו אנשי המקום לאשתו (שם כו ז) והרבה כן ולפי דעתי כי בעבור שהזכיר משה בברכתו שם ראובן ויהודה יחי ראובן קול יהודה ולא יזכיר שם שאר השבטים בברכתם יזכיר הכתוב וללוי אמר לבנימין אמר יגיד כי השבטים לפניו ויקרא ללוי וישים עיניו עליו ויאמר תומיך ואוריך וכן בכל שבט ושבט פנים בפנים יברך אותם אשר נסיתו במסה שנסית אותו בנסיון והטעם שהיה חסיד בכל אשר נסית אותו ולא נמצא בו דופי חוץ ממי מריבה שכבר הענשתו עליו כי העגל לכבוד השם עשהו לשון ר''א ובספרי (ברכה שמט) אשר נסיתו במסה הרבה נסיתו ונמצא שלם בכל הנסיונות תריבהו על מי מריבה סקופים נסקפת לו על מי מריבה אם משה אמר (במדבר כ י) שמעו נא המורים אהרן ומרים מה עשו והנכון בעיני בדרך הפשט כי ''במסה'' כפשוטו הוא המקום אשר נסו השם ברפידים (שמות יז ז) יאמר תומיך ואוריך יהיו לעולם לאיש חסידך ולזרעו אחריו אשר נסית אותו במסה כאשר חטאו בני ישראל וינסו את השם על המים ולא היה בתוך העדה הנועדים שם על השם כי האמין בשם ובדברו שיוציא להם מים מצור החלמיש ובפעם השנית תריבהו ותעניש אותו על מי מריבה של ישראל כי בעבור מריבתם היה עליו העונש ולא שמעל הוא בה' כי גם מתחלה האמין כי אתה ההפכי הצור אגם מים אף כי בפעם הזאת שכבר ראה כן ירמוז משה כי החטא ההוא היה מפני העם כי בעבור מריבתם חשבו משה ואהרן שיצטרכו לעשות מה שעשו שמא נסתלקה השכינה בעבור ענשם והוא שנאמר (תהלים קו לב) ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם וטעם ''תריבהו'' כמו ריבה ה' את יריבי (שם לה א) ששלמת לו משפט הריב שרבו בני ישראל את ה' ויתכן שיהיה פירושו כמו שאמר בספרי שהם סקופים כלומר עלילות ירמוז למיעוט החטא וגודל העונש כדרך בקרובי אקדש (ויקרא י ג) וכן דעת אונקלוס שאמר דנסיתוהי בנסיתא והוה שלים מריב בני ישראל ומנסותם את ה' וכיון שהיה שלם בפעם הראשונה כל שכן בשניה שהיה מאמין בדבר השם ובחנת לבו על מי מריבה ומצאת לבבו נאמן לפניך כי גלוי וידוע לפני כסא כבודך שהוא מאמין בך ובדבריך אבל בשביל ישראל היה העונש עליו כמו שפירשתי בפסוק גם בי התאנף ה' בגללכם (לעיל א לז) והנה מתחלה דבר בכהנים כי אמר ללוי שיהיו האורים והתומים לאיש חסידו מהם ואחרי כן בכל השבט שנסה אותם בעגל ובמצרים ובמדבר ועל כן יורו משפטיו ליעקב וכן דעת אונקלוס שאמר כשירין אילין דילפין דינך וגו' או על העתיד ידבר בהם כדברי ר''א וירו משפטיך על כולם וישימו קטורה על הכהנים מהם
האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בנו בניו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו
הָֽאֹמֵ֞ר לְאָבִ֤יו וּלְאִמּוֹ֙ לֹ֣א רְאִיתִ֔יו וְאֶת־אֶחָיו֙ לֹ֣א הִכִּ֔יר וְאֶת־(בנו) בָּנָ֖יו לֹ֣א יָדָ֑ע כִּ֤י שָֽׁמְרוּ֙ אִמְרָתֶ֔ךָ וּבְרִֽיתְךָ֖ יִנְצֹֽרוּ:
9
Traduction
qui dit de son père et de sa mère : "Je ne les considère point ", qui n’a pas égard à ses frères et ne connaît pas ses enfants. Uniquement fidèle à ta parole, gardien de ton alliance,
Rachi non traduit
הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו. כְּשֶׁחָטְאוּ בָּעֵגֶל וְאָמַרְתִּי מִי לַיהוה אֵלַי (שְׁמוֹת לב, כו), נֶאֶסְפוּ אֵלַי כָּל בְּנֵי לֵוִי, וְצִוִּיתִים לַהֲרוֹג אֶת אָבִי אִמּוֹ וְהוּא מִיִּשְׂרָאֵל, אוֹ אֶת אָחִיו מֵאִמּוֹ אוֹ בֶּן בִּתּוֹ, וְכֵן עָשׂוּ. וְאִי אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ אָבִיו מַמָּשׁ וְאָחִיו מֵאָבִיו וְכֵן בָּנָיו מַמָּשׁ, שֶׁהֲרֵי לְוִיִּם הֵם, וּמִשֵּׁבֶט לֵוִי לֹא חָטָא אֶחָד מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שָׁם) ''כָּל בְּנֵי לֵוִי'':
כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ. ''לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים'' (שְׁמוֹת כ, ב):
וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ. בְּרִית מִילָה, שֶׁאוֹתָם שֶׁנּוֹלְדוּ בַּמִּדְבָּר שֶׁל יִשְׂרָאֵל לֹא מָלוּ אֶת בְּנֵיהֶם, וְהֵם הָיוּ מוּלִין וּמָלִין אֶת בְּנֵיהֶם:
Onkelos non traduit
דְעַל אֲבוֹהִי וְעַל אִמֵּהּ לָא רַחֵם כַּד חָבוּ מִן דִינָא וְאַפֵּי אֲחוֹהִי וּבְנוֹהִי לָא נְסִיב אֲרֵי נְטָרוּ מַטְרַת מֵימְרָךְ וּקְיָמָךְ לָא אַשְׁנִיוּ:
Targ. Yonathan non traduit
נַפְקִין שֵׁיבַט לֵוִי לְפוּלְחַן מַשְׁכַּן זִמְנָא וּמִתְפַּרְשִׁין מִן מַשְׁכְּנֵיהוֹן אָמְרִין לַאֲבוּהוֹן וּלְאִימַתְהוֹן לָא חַמִיתִינוּן וְיַת אֲחוּהוֹן דְלָא בְּנֵי תְּלָתִין שְׁנִין לָא אִשְׁתְּמוֹדְעוּן יַתְהוֹן וְיַת בְּנֵיהוֹן לָא יָדְעִין מְטוֹל דְקַיְימִין עַשְרִין שְׁנִין בְּמַטַרְתְּהוֹן בְּמֵימְרָךְ וּקְיַים פּוּלְחַן קוּדְשָׁךְ נַטְרִין:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(ז) (דב''ט) פי' מה שאמרת להם בעצמך שאנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמעו. דאל''כ שומרי תורתך מבע''ל: (ח) ר''ל והרי כתיב ואראך מתבוססת בדמיך ודרשו רז''ל שני דמים דם פסח ודם מילה שמע מיניה דכל ישראל היו נמולין במצרים ובמדבר ואם כן מאי ובריתך ינצרו ל''פ דקאי על הנולדים במדבר (נח''י) אבל היוצאים ממצרים אלו אלו היו מולים ופסוק מלא הוא (יהושע ה) כי מולים היו כל העם היוצאי' וכל העם הילודים במדבר בדרך בצאתם ממצרים לא מלו ולפיכך נקט הרב במדבר:
Sforno non traduit
האומר לאביו. בענין העגל: ואת בניו לא ידע כי שמרו אמרתך. לא הקפיד על חיי בניו במדבר כדי לשמור אמרתך והוא מצות מילת הבנים אע''פ שהיו מתים רבים מהם כאמרם ז''ל (פ''ק דיומא) מפני שלא נשבה להם רוח צפונית: ובריתך ינצורו. כאמרם ז''ל שבטו של לוי לא עכדו ע''ג וזה התאמת במצרים ובמדבר:
Ibn Ezra non traduit
האומר. על השבט ידבר כמו שמואל שבא כאשר נגמל אל בית ה' להרגילו. ואת בניו לא ידע. יש מהם אחד שהוליד בנים לעבוד השם: כי שמרו אמרתך. כמו שמרו עדותיו וחק נתן למו עד שיורום לישראל ויש אומרים על דבר מי לה' אלי:
Kli Yakar non traduit
ישימו קטורה באפיך וגו'. כי העוסק בתורת קרבנות כאילו הקריבם (מנחות קי.), ברך ה' חילו, כחו כי התורה מתשת כחו של אדם ע''כ אמר ברך ה' חילו, היינו כחו, ופועל ידיו תרצה, שיעסוק בתורה כדי לשמור ולעשות, מחץ מתנים קמיו וגו', כי אם פגע בך מנוול זה השונא הפנימי שנקרא מנוול משכהו לבית המדרש (סוכה נב:).
האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו וגו'. כי רז''ל אמרו (מגילה יז. עיי''ש) כל העוסק בתורה פטור מן כיבוד או''א וראיה מיעקב שלא נענש על אותן י''ד שנים שהיה נטמן בבית שם ועבר שלא קיים בהם מצות כיבוד או''א, זה''ש האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו, שאינו צריך לראות אחריהם וכ''ש שגם את אחיו לא הכיר, אינו צריך לידע ממנו, ואת בניו לא ידע, כדאיתא במס' עירובין (כב.) מ''ד שחורות כעורב רבא אמר במי אתה מוצא התורה במי שנעשה אכזרי על בניו כעורב כי הא דרב אדא בר מתנא כי הוה אזיל לבי רב אמרה ליה דביתהו ינוקא מאי נעביד להו אמר לה איכא קרמי באגמא, זה''ש כאן ואת בניו לא ידע, שגם את בניו יעשה א''ע כלא יודע וכל כך למה כי שמרו אמרתיך ובריתך ינצורו, יורו משפטיך ליעקב וגו', ר''ל מצד שהם צריכין לעסוק בתורה תמיד ע''כ גם את בניו לא ידע כאמור.
Or Ha'Hayim non traduit
עוד ירצה, לפי שצוה שופטים וגו' לשבטיך, ואמרו רבותינו ז''ל (ספרי) שצריך שימנה דיינים לכל שבט, לזה אמר כי שבט לוי לצד מה שהוכחנו שלא נשאו פנים לאב ולאח ולבן ראויים הם להתמנות על כל שבטי ישראל, והוא אומרו יורו משפטיך ליעקב בדרך כלל, כי אין לחוש שישאו פנים לשבטם יותר משבט זולתם:
(ט~י) האמר וגו' יורו משפטיך וגו'. יתבאר על דרך אומרם ז''ל (ב''ב ס.) במעשה שבאו לדון על אילן שהיה מזיק לדרך הרבים וכו' ואמר להם עד למחר וכו' ושלח וקץ וכו', ע''כ. והוא אומרו האומר וגו', אדם כזה ראוי להורות משפט וכו', כי אין מקום לומר לו טול קורה כו' (שם טו:), וזה לך האות האומר לאביו ולאמו:
Baal Hatourim non traduit
ואת בנו. חסר י'. שלא היה בי' נסיונות:
יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך
יוֹר֤וּ מִשְׁפָּטֶ֨יךָ֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב וְתוֹרָֽתְךָ֖ לְיִשְׂרָאֵ֑ל יָשִׂ֤ימוּ קְטוֹרָה֙ בְּאַפֶּ֔ךָ וְכָלִ֖יל עַל־מִזְבְּחֶֽךָ:
10
Traduction
ils enseignent tes lois à Jacob et ta doctrine à Israël ; présentent l’encens devant ta face, et l’holocauste sur ton autel.
Rachi non traduit
יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ. רְאוּיִין אֵלּוּ לְכָךְ:
וְכָלִיל. עוֹלָה (יוֹמָא כ''ו):
Onkelos non traduit
כָּשְׁרִין אִלֵין דְיַלְפוּן דִינָיךְ לְיַעֲקֹב וְאוֹרַיְתָךְ לְיִשְׂרָאֵל יְשַׁוּוּן קְטוֹרֶת בּוּסְמִין קֳדָמָךְ וּגְמִיר לְרַעֲוָא עַל מַדְבְּחָךְ:
Targ. Yonathan non traduit
כַּשְׁרִין אִינוּן לְמַלְפָא סִידְרֵי דִינָךְ לִדְבֵית יַעֲקב וְאוֹרַיְיתָךְ לִדְבֵית יִשְׂרָאֵל יְשַׁווּן אֲחוּהוֹן כַּהֲנַיָא קְטוֹרֶת בּוּסְמִין עַל מַחְתַּיָא וְיֵיכְלוּן מִיתָנָא בְּיוֹם רוּגְזָךְ וְקָרְבַּן גְמִיר לְרַעֲוָא עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָךְ:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(ט) ר''ל כאן שבירך שבט לוי כמו שאר שבטים אמאי היה מספר בשבח שבט לוי קודם הברכה יותר מכל ברכות שאר שבטים ל''פ ראוים הם וכו' כלומר אי לא היה מספר בשבחם מקודם היו מריבים ישראל עם משה במה שברכם יורו משפטיך וגו' דהיינו הברכה המעולה מכל הברכות והיו אומרים לפי שהם בני שבטו משום הכי ברכם בברכה טובה לכך היה מספר שבחם מקודם לכן ואח''כ אמר ראוים אלו לברכה זו מרוב מעלתם: (י) ונקרא כן מפני שהיא עולה כולה לגבוה:
Sforno non traduit
יורו משפטיך ליעקב. ומאחר שהוא שבט כשר תן להם חן ושכל טוב שיורו משפטיך כאמרם ז''ל (חגיגה) אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו:
Ibn Ezra non traduit
ישימו קטורה. הכהנים מהם: וכליל. היא העולה:
Baal Hatourim non traduit
יורו משפטיך ליעקב. שיפוצו בכל ישראל ללמוד תורה. וכן אמר יעקב ואפיצם בישראל. ישימו קטורה. בגי'. כמו מעשיר: וכליל. ב'. וכליל על מזבחך. אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל. אע''פ שזר מקריב בבמה, אינו זבחי צדק אלא מה שקרב בפנים ע''י כהן. וזהו וכליל על מזבחך, אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל:
ברך יהוה חילו ופעל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון
בָּרֵ֤ךְ יְהֹוָה֙ חֵיל֔וֹ וּפֹ֥עַל יָדָ֖יו תִּרְצֶ֑ה מְחַ֨ץ מָתְנַ֧יִם קָמָ֛יו וּמְשַׂנְאָ֖יו מִן־יְקוּמֽוּן: (ס)
11
Traduction
Bénis, Seigneur, ses efforts, et agrée l’œuvre de ses mains ! Brise les reins de ses agresseurs, de ses ennemis, pour qu’ils ne puissent se relever !
Rachi non traduit
מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו. מְחַץ קָמָיו מַכַּת מָתְנַיִם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַד (תְּהִלִּים סט, כד), וְעַל הַמְעוֹרְרִין עַל הַכְּהוּנָּה אָמַר כֵּן. דָּבָר אַחֵר, רָאָה שֶׁעֲתִידִין חַשְׁמוֹנַאִים וּבָנָיו לְהִלָּחֵם עִם הַיְּוָנִים, וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם לְפִי שֶׁהָיוּ מוּעָטִים, י''ב בְּנֵי חַשְׁמוֹנַאי וְאֶלְעָזָר כְּנֶגֶד כַּמָּה רְבָבוֹת, לְכָךְ נֶאֱמַר בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ וּפוֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה:
וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן. מְחַץ קָמָיו וּמְשַׂנְאָיו מִהְיוֹת לָהֶם תְּקוּמָה:
Onkelos non traduit
בָּרֵךְ יְיָ נִכְסוֹהִי וְקוּרְבַּן יְדוֹהִי תְּקַבֵּל בְּרַעֲוָא תְּבַר חַרְצָא דְסָנְאוֹהִי וּדְבֵעֲלֵי דְבָבוֹהִי דְלָא יְקוּמוּן: [ס]
Targ. Yonathan non traduit
בְּרִיךְ יְיָ נִכְסוֹי דְבֵית לֵוִי דְיַהֲבִין מַעַשְרָא מִן מַעַשְרָא וְקָרְבַּן יְדוֹי דְאֵלִיָהוּ כַּהֲנָא דִמְקָרֵב בְּטַוְורָא כַּרְמְלָא תְּקַבֵּל בְּרַעֲוָא תְּבִיר חַרְצָא דְאַחְאָב סַנְאֵיהּ וּפוּרְקַת נְבִיֵי שִׁקְרָא דְקַיְימִין לְקוּבְלֵיהּ וְלָא יְהֵי לְסַנָאוֹי דְיוֹחָנָן כַּהֲנָא רַבָּא רֶגֶל לְמֵיקוּם:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(כ) דלפי' ראשון קשה למה בירך שבט לוי בברכה זו דהא הם לא יצאו למלחמה כשאר שבטים דהא בהיכל המלך הם יושבים ל''פ ד''א וכו' ולדבר אחר קשה למה אמר קמיו דהא היו קמיו של כל ישראל דהא עיקר גזירתם היה להעביר על המצות ל''פ גם לטעם ראשון: (ל) ר''ל דמחץ נמיקאי אמשנאיו דאל''כ לא יתכן לפרש איך מחובר ומשנאיו אדלעיל:
Sforno non traduit
ברך ה' חילו. ברך נכסיהם באופן שיספיק להם מעט עסק בם ויהיה להם פנאי להבין ולהורות: ופועל ידיו תרצה. עבודתם במקדש תהיה לרצון לפניך: מן יקומון. שלא יוכלו לקום עליהם כענין קרח ועזיהו המלך:
Ibn Ezra non traduit
ברך ה' חילו. הבכורים והמעשר: ופעל ידיו. הקרבנות: מחץ מתנים. הטעם מחץ קמיו: מן יקומון. מן אשר יקומון עליהם כמו לים מכסי':
Or Ha'Hayim non traduit
ומשנאיו מן יקומון. אומרו מן יקומון, לדבריהם ז''ל (ב''ר צט ב) שנתנבא על מלכות יון שעתידה ליפול ביד בני חשמונאי. לזה אמר ומשנאיו מן יקומון, פירוש אפילו מן הזמן עצמו שתהיה להם לשונאים קימה, וישראל שפלים בזמן עצמו מחץ מתנים קמיו וגו', וכן היה, ודבר זה היא הצלחה בנס ופלא:
Baal Hatourim non traduit
ופועל ידיו תרצה. בגי' שירות:
Ramban non traduit
וטעם ברך ה' חילו. שיהיו חיל גדול והטעם שירבו ולא ימעטו בבואם אל הקדש כטעם אל תכריתו את שבט משפחות הקהתי (במדבר ד יח) וכן נאמר באזהרות שלהן (שם פסוק יט) ולא ימותו ואונקלוס אמר נכסוהי מלשון ואת כל מקנהם ואת כל חילם (שם לא ט) יתכוין למה שאמרו רבותינו (יומא כו) בקטורת שהיא מברכת והוא דבק אל ישימו קטורה באפך כי ממנה יתברך חילו כמו ששנינו (שם) חדשים לקטורת ובספרי (ברכה שנב) ברך ה' חילו בנכסים מכאן אמרו רוב כהנים עשירים הם משום אבא דורש אמרו נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב (תהלים לז כה) זה זרעו של אהרן
לבנימן אמר ידיד יהוה ישכן לבטח עליו חפף עליו כל היום ובין כתפיו שכן
לְבִנְיָמִ֣ן אָמַ֔ר יְדִ֣יד יְהֹוָ֔ה יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶ֖טַח עָלָ֑יו חֹפֵ֤ף עָלָיו֙ כָּל־הַיּ֔וֹם וּבֵ֥ין כְּתֵפָ֖יו שָׁכֵֽן: (ס)
12
Traduction
Sur Benjamin, il dit : "Favori du Seigneur, il repose avec confiance auprès de lui, qui lui prête son abri pour toujours et qui réside entre ses épaules."
Rachi non traduit
לְבִנְיָמִן אָמַר. לְפִי שֶׁבִּרְכַּת לֵוִי בַּעֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת וְשֶׁל בִּנְיָמִין בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בְּחֶלְקוֹ, סְמָכָן זֶה לָזֶה, וְסָמַךְ יוֹסֵף אַחֲרָיו, שֶׁאַף הוּא מִשְׁכַּן שִׁילֹה הָיָה בָּנוּי בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים ע''ח) ''וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף וְגוֹ''', וּלְפִי שֶׁבֵּית עוֹלָמִים חָבִיב מִשִּׁילֹה לְכָךְ הִקְדִּים בִּנְיָמִין לְיוֹסֵף:
חֹפֵף עָלָיו. מְכַסֶּה אוֹתוֹ וּמֵגִין עָלָיו:
כָּל הַיּוֹם. לְעוֹלָם, מִשֶּׁנִּבְחֲרָה יְרוּשָׁלַיִם לֹא שָׁרְתָה שְׁכִינָה בְּמָקוֹם אַחֵר:
וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן. בְּגוֹבַהּ אַרְצוֹ הָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּנוּי, אֶלָּא שֶׁנָּמוּךְ עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ אַמָּה מֵעֵין עֵיטָם, וְשָׁם הָיָה דַּעְתּוֹ שֶׁל דָּוִד לִבְנוֹתוֹ, כִּדְאִיתָא בִּשְׁחִיטַת קָדָשִׁים (זְבָחִים נ''ד) אָמְרֵי נֶחְתֵּי בֵּיהּ פּוּרְתָּא, מִשּׁוּם דִּכְתִיב ''וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן'', אֵין לְךָ נָאֶה בְּשׁוֹר יוֹתֵר מִכְּתֵפָיו:
Onkelos non traduit
לְבִנְיָמִן אֲמַר רְחִימָא דַיְיָ יִשְׁרֵי לְרָחְצַן עֲלוֹהִי יְהֵי מָגֵן עֲלוֹהִי כָּל יוֹמַיָא וּבְאַרְעֵהּ תִּשְׁרֵי שְׁכִנְתָּא: [ס]
Targ. Yonathan non traduit
לְשִׁבְטָא דְבִנְיָמִין בְּרִיךְ משֶׁה נְבִיָא וַאֲמַר חֲבִיבֵיהּ דַיְיָ יִשְׁרֵי לְרוֹחֲצָן עֲלוֹי יְהֵי מֵגִין עֲלוֹי כָּל יוֹמַיָא וּבְגוֹ תְּחוּמֵיהּ שְׁכִינְתֵּיהּ שַׁרְיָא:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(מ) ר''ל הרי הוא היה הצעיר ולמה הוקדם בברכתו: (נ) רצ''ל הו''ל לכל הפחות להקדים יוסף דהא משכן שילה היה גם כן בחלקו ל''פ לפי וכו': (ס) (נח''י) לאפוקי שלא תפרש לעוה''ב והוקשה לו והלא חרוב הוא ואיל זה לעולם ומתרץ משנבחרה ירושלים וכו' ר''ל הקדושה היא לשעתה ולע''ל וגם לא שרתה שכינה אח''כ במקום אחר משא''כ בגלגל ונוב ושילה: (ע) פי' בכתף שהוא גבוה מכל האיברי' וכ''ת א''כ הו''ל לבנותו ברשון של הר דהוא גבוה יותר ל''פ אלא שנמוך כו' פי' המקום שהי' בו בהמ''ק היה כ''ג אמות נמוך מעין עיטם ולכן כתי' בין כתפיו ולא על ראשו וכ''ת מנ''ל ומפרש דהרי שם הי' דעתו של דוד לבנותו ומ''ט לא עביד הכי אמרי כו' ש''מ דלא ניחא ליה להקב''ה לבנותו בגובה ארצו בתכלית וכתב מ''ט לא ניחא ליה לבנותו בגובה אלא בין כתפיו לפי שאין לך נאה וכו' מצאתי בשם מהרי''ן:
Sforno non traduit
ידיד ה'. כאמרם ז''ל (שבת פ' במה אשה) שבנימין מת בעטיו של נחש והזכיר זכותו לפניו: ישכון לבטח עליו. שלא ימרדו במלכ' עם עשרת השבטים:
Ibn Ezra non traduit
לבנימן אמר. בעבור בנימין שהוא ידיד השם ישכון בנימין לבטח על השם והשם שוכן בין כתיפיו: חופף עליו. על הכבוד שהיה דר בירושלם בחלק בנימין כי כן כתוב: וטעם בין כתפיו. באמצע נחלתו או שהיה נראה גם להיות דבק עם חופף:
Kli Yakar non traduit
לבנימין אמר ידיד ה' ישכון לבטח עליו. לפי שיעקב אמר בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד וגו' (בראשית מט.כז). והטורף טרף אינו אכלו בבטח כי לבו נקפו פן יחזור עליו זה שחטפו ממנו, ע''כ אמר ישכון לבטח עליו ומלת עליו חוזר על אותו שלל שהזכיר יעקב. ולפי שיעקב אמר בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל, ופירש התרגום שקאי על הקרבנות שמקריבין ערב ובקר בבהמ''ק שבחלקו, על זה הוסיף לומר חופף עליו כל היום, שלא יחרב כמו שילה ונוב וגבעון אלא תמיד תשאר השכינה בבית עולמים, ובין כתיפיו שכן, כי שם היו נושאי האפוד כי השכינה היתה באורים ותומים שנשא הכהן בין שתי כתפיו זה''ש ובין כתפיו שכן.
Or Ha'Hayim non traduit
ואומרו ישכן לבטח עליו. פירוש מה טעם ישכון לבטח, עליו, פירוש על היותו שכנו של שוכן הבירה, כי מי יבא אחר המלך:
לבנימן אמר. פירוש תיבת לבנימין הוא דברי משה, ותיבת אמר הוא דברי הכתוב, שאם לא כן במה יובן הדבר שעל בנימין הוא אומר, וכן ליוסף ולזבולן וגו':
Baal Hatourim non traduit
ישכן לבטח. לאחר שיטרוף העכו''ם כזאב, ישכון לבטח. וכן ברכו יעקב ולערב יחלק שלל במנוחה: ובין כתיפיו. בגי' ובירושלם: ובין כתפיו שכן:
Ramban non traduit
ידיד ה' ישכן לבטח עליו. יקרא לבנימין ידיד ה' יאמר בנימין שהוא ידיד השם ישכון בארצו לבטח על השם והשם יהיה חופף עליו כל הימים ומשרה שכינתו בתוך ארצו ובין כתפיו ירמוז למה שדרשו בו רבותינו (זבחים נד) ועל דרך האמת ידיד ה' ישכון על בנימין ויהיה זה לבטח לבנימין שיבטחו בה' עדי עד כי ביה ה' צור עולמים והוא יהיה חופף ומגין על בנימין כל היום ולא יבושו בעת צרה ובין כתפיו של בנימין ישכון לעד ומכאן נקרא שלמה ידידיה בעבור ה' ( יב כה) ובנה ידידות משכנותיו כאשר נקרא שלמה גם כן לומר שמדתו שלימה בשלום ולפיכך נכתב בה''א ואמרו במדרש של ר' נחוניא בן הקנה אמר לו הקב''ה הואיל ושמך כשם כבודי אתן לך את בתי דכתיב (מלכים א ה כו) וה' נתן חכמה לשלמה ולא פירש והיכן פירש להלן (שם ג כח) כי ראו כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט וגו' ונכון הדבר שירמוז בשלש השכינות הללו על שלשה מקדשים יאמר במקדש ראשון ישכון לבטח עליו כענין שנאמר (דהי''ב ז א) וכבוד ה' מלא את הבית ואמר על בית שני חופף עליו כל היום שלא שרתה בו השכינה רק היתה מכסה ומגינה עליו או חופף ממש כמו שהוזכר בפרקי היכלות ובין כתפיו שכן לימות המשיח כי ביום ההוא יקראו לירושלים כסא ה' (ירמיהו ג יז) ועל דרך זה נדרש בספרי (ברכה שנב)
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source